<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פט"ז</h1>
<h2>דף כה:</h2>
ואין ספק דרבי יוחנן דהוא בר פלוגתיה דרבי שמעון בן לקיש הוא רבי יוחנן בר נפחא, וכדאמרינן פרק האשה שנתארמלה (כתובות כ"ה ב') זמנין הוה יתיבנא קמי דרבי יוחנן, אתא כי האי עובדא לקמיה, אמר ליה ריש לקיש ראיתו שחלק על הגורן, אמר ליה (ראיתיו) רבי יוחנן ואם אין שם גורן בטלה כהונה. הדר חזייה לרבי אלעזר בישות, אמר ליה שמעת מילי מיניה דבר נפחא ולא אמרת לן משמיה. ואמרינן פרק חלק (סנהדרין צ"ו א') ויחלק עליהם לילה, אמר רבי יוחנן אותו מלאך שנזדמן לו לאברהם לילה שמו שנאמר ולילה אמר, ורבי יצחק נפחא אמר על עסקי לילה שנאמר מן שמים נלחמו, אמר ריש לקיש טבא דנפחא מדבר נפחא. מזה יראה דרבי יוחנן סתמא הוא בר נפחא, ופירש רש"י (שם ד"ה טבא) דאביו של רבי יוחנן הוה נפח. וא"ד על שם יפיו. וזה נראה יותר שרבי יוחנן יפה היה וכדאיתא ריש השוכר את הפועלים (ב"מ פ"ד א'). ומשם נעשה רבי שמעון בן לקיש בעל אחותו ונעשה בר פלוגתיה. והוא רבי יוחנן שהיו דבריו עם ריש לקיש תמיד וכדאמרינן פרק מבוי (עירובין י"א ב'), אמר ליה ר' יוחנן לריש לקיש לא כך היה מעשה שהלך רבי יהושע אצל רבי יוחנן בן נורי ללמוד תורה. ולא מצינן למימר דרבי יוחנן בר נפחא הוא רבי יוחנן שחבר תלמוד הירושלמי, שהרי בין חבור המשנה שהוא לרבי ובין חבור הירושלמי שהוא לרבי יוחנן יש כמו ר"פ שנה, וכמו שתדע ממה שכתבנו פרק ה', ורבי יוחנן בר נפחא תראהו תלמיד רבי. ומה שאמר טבא דנפחא, אינו שירצה לומר שמועה זו נאה אלא כעין נראין דבריו. גם לא יוכל לומר שמחבר התלמוד הירושלמי הוא רבי יוחנן בן נורי שהרי הוא היה בזמן רבי עקיבא וכמו שתראה מההיא דמסכת ערכין פרק יש בערכין (ט"ז א'). ונראה שפירוש רש"י ז"ל יצא לו מן הירושלמי מסכת סנהדרין (פ"א ה"ב) שאמרו לעבור שנה מתחילין מן הצד, וכבר נכנס רבי יוחנן והוא הקטן שבהם אמרו לו אמור הרי השנה מקודשת בעבורה, אמר השנה מקודשת בעבור, אמר ר' יונתן ראה לשון שלמדנו בן הנפח וכו'.
<h2>דף סג.</h2>
דינר של תורה משקלו דהרם וחצי שהם כ"ד קירט, שעורותיו צ"ו והכל כסף נקי, ושוה הדינר הזה מדרהמי כנען ב' דרהם ורובע, ושל דבריהם שוה רובע דרהם וחצי קירט, וזה שקירט דינר של דבריהם הם ג' שהם שמינית כ"ד, שעורותיו י"ב כי הוא שמינית דינר של תורה. ואם תרצה להעריך הדרהם לאחד מהם, כבר ידעת שקירטיו י"ו ושעורותיו ס"ד, ויהיה הדרהם הכנעני שני שלישי דינר תורה, ודינר של דבריהם יהיה חומש הכנעני אלא שליש אחד. ולזה כתב הר"ם ז"ל הלכות אישות פרק י"ד (הט"ו) גבי ההיא וכן המורד על אשתו מוסיפין לה על כתובתה שלשה דינרין בשבת בפרק אף על פי (כתובות ס"ג א'), המורד על אשתו ואמר הריני זן ומפרנס אבל איני בא עליה מפני שאני שנאתיה מוסיפין לה על כתובתה משקל ל"ו שעורים של כסף בכל שבת ושבת, והם ממטבע דרהם כנעני י"ג קירט וחצי קירט.
<h2>דף סד:</h2>
עוד שם המשרה אשתו על ידי שליש לא יפחות לה מקביים חטים או ד' קבין שעורים, ונותן לה חצי קב קטנית וחצי לוג שמן וקב גרוגרות או מנה דבלה ואם אין לו פוסק לעומתן פירות ממקום אחר. ונותן לה מטה ומפץ, מותר מזונות לבעל מותר בלאות לאשה. ונותן לה מעה כסף לצרכיה, ואם אינו נותן לה מעה כסף לצרכיה מותר מעשה ידיה שלה. ומה היא עושה לו, משקל חמש סלעים שתי ביהודה שהן עשר סלעים בגליל או משקל עשר סלעים ערב ביהודה שהן עשרים סלעים בגליל, בד"א בעני שבישראל אבל במכובד הכל לפי כבודו. והר"ם ז"ל פירשו פרק י"ב (מהלכות אישות ה"י) כמה מזונות פוסקין לאשה פוסקין לה לחם שתי סעודות בכל יום סעודה בינונית של כל אדם באותה העיר, אם חטים חטים אם שעורים שעורים וכן אורז או דוחן או משאר מינין שנהגו בהם, ופוסקין לה פרפרת כגון קטנית או ירקות וכיוצא בהן ושמן לאכילה ולהדלקה ופירות ומעט יין אם מנהג נשים שישתו יין, ופוסקין ג' סעודות בשבת ונותן לה בכל שבת מעה כסף לצרכיה כגון פרוטה לכבוס או למרחץ וכיוצא בהן. קביים חטין הם ח' מאות זוז שהם אלף ומאתים דרהם כנענים שהם כ"ד אוקיא של דמשק שהם שני ליטרין דמשק. אם כן הסעודה ליטרא לחם, ושעורים יתן כפלים. חצי קב קטנית שהם ג' מאות דרהם שהם ו' אוקיא שהם חצי ליטרא דמשק. קב גרוגרות ליטרא דמשק. מנה דבלה משקל ק"נ דרהם שהם שלש אוקיא. חצי לוג שמן משקל נ"ב דרהם שהם אוקיא וב' דרהם. ומה שפי' הר"מ ז"ל על קביים דגמ' לחם שתי סעודות, הנה הוא במוסכם עם דברי רבי אברהם אבן עזרא ורבי יונה אבן גנאח, שהרי קביים לרבי יונה הם ח' מאות זוז, ועשירית האיפה אליו גם כן ז' מאות וכ' זוז, ויהיו קביים קרובים לעשירית האיפה. ורבי אברהם אמר שהוא מאכל איש אחד, אם כן קביים הוא מה שיספיק לאיש אחד ביום אחד והמן לא היה נופל כי אם בבקר. [ופי' הר"מ לחם, משום דמיקרבא הניתיה] ואשמעינן ז"ל שאין דרכה של אשה לחזר אחר הריחים. ומעה כמו שליש דרהם אם הוא כסף צורי. [מה שהיא טווה בכל יום גם כן משקל חמש סלעים שתי שהם משקל ל' דרהם או משקל ס' דרהם ערב, ואוקיה של דמשק זכרנוה לקמן].
